כמעט עשר שנים חלפו מאז שבני זוג חתמו על הסכם מכירת ביתם המשותף במסגרת הליכי גירושין בלתי נגמרים שהשניים מנהלים. האם ניתן כיום לאכוף את ההסכם כפי שדורש האיש, או שמא יש לקבל את עמדת האשה שההסכם בטל?
הצדדים נישאו בשנת 1984 ומאז הם לא מפסיקים לריב. על אף שנפרדו כבר ב-2007, השניים ממשיכים להתנצח בבתי משפט ורק בשנת 2015 התגרשו בביה"ד הרבני.
בשנה שבה נפרדו (2007) הם חתמו על הסכם מכר לקוטג' משותף שבו התגוררו, בעקבות החלטות בורר שקבע כי האשה תקבל 55% מערכו והאיש 45%. כן נקבע שכל אחד מהם רשאי לרכוש את חלקו של רעהו. באותה שנה אושרה החלטת הבורר בביהמ"ש למשפחה על ידי השופטת טובה סיון.
לאחרונה, השופטת שפרה גליק מבימ"ש למשפחה בתל-אביב דנה במספר תביעות שהשניים הגישו, ובהן, בין השאר, תביעת האישה לביטול הסכם המכר – שבסופו של דבר קבע שהבעל ירכוש את חלקה של האישה, ומנגד תביעת האיש לאכיפת אותו הסכם.
בעיקרו של דבר, האיש סבר שקודם הבעלות צריכה לעבור על שמו ורק אז יוכל לקחת הלוואת משכנתא ולשלם לאשתו. לעומתו, האישה הייתה בדעה שהעברת הבעלות צריכה להתבצע רק בכפוף לתשלום.
האישה טענה כי מאחר שהאיש לא שילם לה עדיין דבר (למעט 40,000 דולר), הסכם המכר הופר על-ידו באופן יסודי, ולמעשה לא קוים במשך למעלה מ-7 שנים. לשיטתה, ההסכם למעשה בוטל גם בהתנהגות ואף במפורש, מה גם שמעולם לא דוּוח עליו לרשויות המס.
בנוסף לתביעתה לביטול הסכם המכר, האישה עתרה בין היתר לפירוק השיתוף בקוטג' על ידי מכירתו לכל המרבה במחיר.
מנגד, האיש טען בין השאר כי מדובר בתביעה מופרכת וממוחזרת. לשיטתו, דווקא האישה היא שהפרה את ההסכם, בכך שלא הסכימה לחתום על מסמכי המשכנתא, כך שמועד התשלום טרם הגיע. האיש ביקש מביהמ"ש לאכוף את ההסכם ולהורות לאישה לחתום על מסמכי המשכנתא.
ישב בחיבוק ידיים
אלא שהשופטת שפרה גליק קבעה כי האיש הפר את ההסכם, ובכל מקרה ההסכם לא יצא אל הפועל, והצדדים התייחסו אליו כל השנים כאל הסכם בטל.
"עפ"י העדויות שנשמעו בפני עד ליום שמיעת התביעה, לא הובאו לאשה, מסמכי משכנתא כדי שהאשה תחתום עליהם, הסתבר שלגישת האיש, קודם היה על האשה לחתום על מסמכי העברת הזכויות משמה לשמו ורק אח"כ המשכנתא", כתבה השופטת, והבהירה כי עמדה זו מנוגדת להסכם ואף חסרת היגיון כלכלי.
בכלל, השופטת ציינה כי במהלך המשפט התברר שהאיש השיג "אישור עקרוני" למשכנתא רק כשלוש שנים לאחר חתימת ההסכם – זמן בלתי סביר העומד בסתירה לתכלית של מימוש הזכויות – שגם האשה תוכל לרכוש לעצמה דירה.
"האיש לא רשם הערת אזהרה לטובתו, או אפילו לטובת בנק ממשכן, ולמעשה לא פעל יותר מאשר להשיג (בשנת 2010) אישור עקרוני למשכנתא, וגם מכאן ניתן לשמוע שבישיבה זו בחיבוק ידיים, יש משום הפרת ההסכם", הוסיפה השופטת.
לפי השופטת, כיום – לאחר 9 שנים מהחוזה שהאישה לא קיבלה את התמורה שסוכמה בו – היא אף זכאית לביטול החוזה על פי חוק החוזים.
לפיכך, השופטת הורתה על מכירת הקוטג' לכל המרבה במחיר, ועל חלוקת התמורה בין הצדדים כפי שהוחלט בהסכם.
- ב"כ התובעת (והנתבעת): עו"ד גל מנשה ועו"ד ניבה דורסט
- ב"כ הנתבע (והתובע): עו"ד טל פינק שליש
עו"ד שוקרי פקס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין